סוגי הדמיות
מאמרים נוספים
בעיות נפוצות
ישנם מספר סוגי הדמיות הנמצאות בשימוש רחב כחלק מהאבחנה בבעיות בשלד. בהמשך המאמר אסקור חלק מהם: איך הם עובדים, ההבדלים ביניהם ומתי מומלץ להשתמש בהן.
ברפואה הסינית המסורתית לא היו כמובן אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כאלה והטיפול הקלאסי היה מתבצע לפי מיקום הכאב ואבחון סוג הבעיה לפי העוצמה והסימפטומים.
כיום ישנה אינטגרציה חשובה מאוד בין הרפואה הסינית והרפואה המערבית והשימוש בבדיקות הדמיה אלו עוזר לדעת מה מקור הבעיה וחומרתה וכך ניתן לדעת בערך מה יהיה אורך הטיפול ותוצאת הטיפול המקסימאלית (פרוגנוזה).
צילום רנטגן (X-RAY) הוא צילום שבו נשלחות קרני רנטגן קצרות (סוג של קרינה אלקטרומגנטית) דרך רקמות הנבדק, כאשר ככל שצפיפות הרקמה גבוהה יותר, היא תספוג יותר קרניים ותמנע מהן ליפול על הסרט, ותטיל עליו צל לבן.
הצילום הוא בד"כ פשוט ומבוצע ללא חומר ניגוד.
שימוש בחומר ניגוד מתבצע בבדיקות ממוגרפיה, מיפוי עצמות וטומוגרפיה ממוחשבת (C.T).
זהו סוג הצילום הנפוץ ביותר מכיוון שעלותו זולה והוא זמין ונייד אך גם פולט הרבה קרינה לגוף המטופל.
צילום הרנטגן נמצא בשימוש בעיקר לבדיקת פגיעה ברקמות קשות כמו עצמות, שיניים וסחוסים ובאמצעותו ניתן לראות שברים וסדקים בעצמות, עקמת של עמוד השדרה, פגיעה בחוליות ולפעמים ניתן לראות גם פגיעה בדיסקים הבין חולייתיים. שחיקה וקרעים בסחוסים כגון אוסטאוארתריטיס (פגיעה במפרק כתוצאה משחיקת הסחוס) וחורים בשיניים.
צילום הרנטגן אינו יעיל בבדיקה של רקמות רכות כגון שרירים גידים ורצועות.
אולטרסאונד (UltraSound) היא בדיקה לא חודרנית בה משתמשים בגלים על-קוליים (תדר גבוה מאוד) המשודרים לאזור הפגיעה ע"י מכשיר המוצמד לעור. גלים אלו פוגעים ברקמה ומוחזרים ממנה הדים הנקלטים על ידי המקלט, הדים אלו מתורגמים לתמונה.
בגלל שבבדיקה זו אין קרינה אלקטרומגנטית היא בטוחה לשימוש ונפוצה מאוד גם בבדיקות הריון וגם בבדיקות במצבים אורתופדיים, היא זמינה מאוד, זולה ונותנת תמונה רציפה בזמן אמת.
בדיקה זו טובה מאוד לאבחון של פגיעה ברקמות רכות כמו שרירים, רצועות, גידים ומפרקים.
בדיקה זו בד"כ מאוד מדויקת (כמובן שתלוי במפענח) ובאמצעותה ניתן לגלות דלקות וקרעים בשרירים גידים ורצועות, נוזלים במפרקים ובדיקות הקשורות להריון כמו מערכות גוף העובר, מיקום ותקינות השלייה ועוד.
טומוגרפיה ממוחשבת (C.T – Computed Tomography) הינה בדיקה המבוססת על אותם קרני הרנטגן אך בבדיקה זו מצלמים את המטופל ב-360 מעלות ולא תמונות בודדות כמו בצילום רנטגן רגיל.
התמונה מתקבלת בחתכים כמו פריסת לחם ומנותחת על ידי מחשב וכך ניתן לראות בבירור יותר את האזור הפגוע. במקרה הצורך משתמשים גם בחומר ניגוד.
השיטה נועדה לצלם רקמות קשות ובגלל זוויות הצילום הרבות וההיקפיות היא מדויקת יותר מהרנטגן.
בנוסף ניתן לבדוק דרכה איברים פנימיים ורקמות רכות אך רק בתוספת שימוש בחומר ניגוד.
שיטת אבחון זו גם היא זמינה ונפוצה מאוד, אמינה ומדויקת.
החיסרון בבדיקה זו הוא כמות הקרינה הגבוהה מאוד שסופג הנבדק ולכן גם אסורה לנשים בהריון!
בדיקת תהודה מגנטית (M.R.I – Magnetic Resonance Imaging) הינה בדיקת הדמיה שאינה מבוססת על העברת קרינה דרך רקמה אלא על יצירת תגובה בתוך הרקמה הנבדקת ע"י שדה מגנטי ומדידתה ולכן בטוחה לשימוש בהריון.
התוצאה של הבדיקה היא תמונה בחתכים (כמו בCT), תלת ממדית ומאוד מדויקת.
זוהי הבדיקה המדויקת ביותר כיום אך גם היקרה ביותר ולכן בהרבה מקרים לא יאשרו הפניה לבדיקה זו אלא רק אם שאר הבדיקות האחרות לא העלו ממצאים והמטופל עדיין סובל מהבעיה.
בדיקה זו מיועדת בעיקר להדמיה של רקמות רכות ועתירות מים כמו למשל המוח וחוט השדרה (רקמה רכה המוקפת עצם) ולשלילת גידולים במצבים של מחלות פנימיות.
לסיכום, בדיקה זו היא האמינה ביותר, הבטוחה ביותר, ללא קרינה אך גם מאוד יקרה ולכן לא זמינה למרבית המטופלים.
בדיקות מוליכות עצבית – E.M.G ו- NST הן בדיקות הנועדו לבדוק האם יש פגיעה בעצב פריפריאלי מסויים.
בדיקות אלו יבוצעו בדרך כלל לאחר תלונות של נימולים, הירדמויות של גפיים, חוסר תחושה, זרמים או כאבים בגפיים.
בדיקת E.M.G בודקת את המוליכות העצבית של השריר עצמו.
בבדיקה זו מוחדרות מחטים לתוך השריר וכאשר מבוצעת פעילות של השריר נמדדת ההולכה החשמלית של אותו השריר ונבדק האם מקור הבעיה הוא בשריר עצמו או בעצבים המשפיעים עליו.
בדיקת N.S.T בודקת את ההולכה העצבית של העצבים הפריפריאלים (היוצאים מחוט השדרה לגוף).
בבדיקה נבדקת ההולכה המוטורית (תנועתית) של העצב וההולכה הסנסורית (תחושתית) של העצב.
גם בבדיקה זו מוחדרות מחטים בנקודות שונות בגוף לאורך העצב הנבדק ובעת גירוי חשמלי נמדדת הפעילות החשמלית ביניהם.
בדיקות אלו מבצעות מיקוד לאזור הבעיה באמצעות בדיקת התווך ושלילת אזורים תקינים וכך מגיעה לאזור החסימה של ההולכה העצבית.
בדיקות אלו נטולות קרינה ונחשבות בטוחות לשימוש אם כי מעט כואבות.
